תארו לעצמכם מצב שבו אתם מגלים שהאנשים שאתם הכי סומכים עליהם בעולם פועלים נגדכם מאחורי הגב. זה בדיוק מה שקרה לירמיהו הנביא. הוא מגלה שהאנשים הקרובים אליו ביותר, אַחֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ, שהם למעשה בני משפחתו הכהנים שגרים בירושלים, פשוט בָּגְדוּ בָךְ. במקום לשמור עליו, הם הפכו לאויבים של ממש. ירמיהו נתן בהם אמון מלא, אך בסתר הם תכננו לפגוע בו פגיעה חמורה.
לא רק שהם פעלו נגדו בסתר, אלא שהם גם קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא. כלומר, הם אספו המון רב של אנשים כדי לרדוף אחריו ולהפחיד אותו, במטרה לגרום לו להפסיק להתנבא. בגלל המצב הזה, מגיעה אזהרה ברורה לירמיהו: אַל־תַּאֲמֵן בָּם כִּי־יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת. גם כאשר בני המשפחה שלו מדברים אליו במילים רכות, מתנהגים בנחמדות ומזמינים אותו לאכול ולשתות בבתיהם, אסור לו להתרגש מזה או להאמין שהם באמת אוהבים אותו. הכל שקר שנועד להסתיר את הכוונות האמיתיות שלהם.
הבגידה הכואבת הזו בתוך המשפחה מעבירה שני מסרים חשובים. המסר הראשון הוא תשובה לשאלות שירמיהו שאל את ה' על הדרך שבה הוא מנהיג את העולם. ה' מראה לירמיהו שאם הוא אפילו לא מצליח להבין את הכוונות הנסתרות של בני משפחתו שחיים סביבו, איך הוא יוכל לצפות להבין את הדרכים העמוקות והנסתרות של ה'? המסר השני הוא שהמעשים של משפחת הנביא מראים עד כמה כל העם התקלקל. העם משול לאריה שגידלו אותו בבית באהבה והוא קיבל תורה ומצוות, אבל לפתע הוא חזר אל הטבע הפראי שלו, שואג על האדון שלו ומנסה לפגוע בנביאים שנשלחו אליו.