ירמיהו, פרק י״ז, פסוק י״ח

תארו לעצמכם שאתם מנסים לעשות את הדבר הנכון, אבל קבוצה של אנשים לא מפסיקה להציק לכם ולצחוק עליכם. זה בדיוק מה שקרה לנביא ירמיהו. האנשים מהעיר שלו, שנקראת ענתות, רדפו אחריו ללא הפסקה. הם אפילו לעגו לו וביקשו שיבואו עליו ימים רעים וצרות. לכן ירמיהו מתפלל לה׳ ומבקש שהדברים הקשים שהאויבים איחלו לו, יקרו להם במקומו. הוא מבקש יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי, כלומר שהאנשים שרודפים אותו ירגישו בושה גדולה כאשר הם יילקחו רחוק מביתם לגלות. הוא מוסיף ואומר יֵחַתּוּ הֵמָּה, שזה אומר שהם אלו שיישברו ויפסידו לאויב, בזמן שהוא עצמו יינצל. בסוף התפילה הוא מבקש וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם. המילה מִשְׁנֶה מזכירה את המילה שניים או כפול, והכוונה כאן היא לא רק לשתי מכות, אלא למכה שמגיעה מיד אחרי עוד מכה, שוב ושוב ברצף. ירמיהו מבקש שהם יקבלו עונש מתמשך על המעשים הרעים שלהם, וכך הצדק ייעשה.