קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה במשהו חשוב, והייתם בטוחים שאם רק חבר מסוים או אדם חזק יעזור לכם, הכל יסתדר? זה מאוד טבעי לחפש ביטחון אצל אנשים אחרים, אבל יש גבול דק שצריך לשים לב אליו.
הנביא מזהיר מפני מצב שבו הַגֶּבֶר, כלומר האיש, סומך אך ורק על בני אדם. הנביא אומר שמי שעושה זאת הוא אָרוּר, שזו מילה שמתארת התרחקות מברכה. הפסוק מתאר אדם ששם בָּשָׂר, שזה כינוי לאדם שהוא בשר ודם, להיות הזְרֹעוֹ שלו. הזרוע היא החלק בגוף שנותן לנו את הכוח לפעול, והכוונה היא לאדם שחושב שכל הכוח, העזרה וההצלחה מגיעים רק מאנשים. בעבר, היו תקופות שבהן עם ישראל סמך על צבאות של מדינות חזקות שיצילו אותו, וגם היום זה יכול לקרות לאדם שמתכנן תוכניות וחושב שרק בני אדם יעזרו לו להצליח.
האם זה אומר שאסור לנו להיעזר באחרים? ממש לא. מותר ורצוי לבקש עזרה מחברים או מאנשי מקצוע. הבעיה מתחילה רק כאשר קורה דבר נוסף: וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ. כלומר, כאשר האדם מסיר את הלב שלו לגמרי מהאמונה, שוכח שה' נמצא שם, וחושב שהאנשים הם המקור היחיד לכוח. החוכמה היא לזכור תמיד שאנשים הם רק השליחים, ומי שבאמת מניע את הכל ונותן לנו את העזרה האמיתית הוא ה'.