קרה לכם פעם שהסתבכתם בצרה גדולה, ופתאום מישהו הציע לכם פתרון פשוט שיכול לסדר הכול? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. אחרי שהייתה סכנה גדולה שירושלים תיהרס, מידת הרחמים של ה' מציעה להם תרופה פשוטה שיכולה להציל את העיר: שמירת שבת. כששומרים שבת, מראים שמאמינים שה' ברא את העולם ומשגיח עליו, וזה מספיק חזק כדי להציל אותם.
כדי שהמסר החשוב הזה יגיע לכולם, ה' מצווה על ירמיהו הנביא ללכת למקומות הכי עמוסים בעיר ולדבר מול כולם. קודם כל, הוא נשלח לעמוד בשער בני העם. זהו השער הראשי של ירושלים שבו נמצאים המונים. השער הזה מוכר בתור השער אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו. הכוונה היא למלך ששולט עכשיו ולבנים שלו שעתידים למלוך אחריו. למה להתחיל דווקא שם? כי חשוב להזהיר קודם כל את המנהיגים. התפקיד שלהם הוא לתת דוגמה טובה ולהוביל את העם לשמור שבת, ולכן הנביא צריך להזהיר אותם שוב ושוב בכל פעם שהם נכנסים ויוצאים. למרות שזה השער של המלך, קוראים לו שער העם כי גם אנשים פשוטים שגרו קרוב אליו נהגו לעבור בו המון.
אחרי שהזהיר את המנהיגים, ירמיהו מצטווה לעמוד ובכל שערי ירושלים, כדי להזהיר את כל שאר התושבים. הסיבה שהנביא עומד דווקא בשערים היא לא רק בגלל שיש שם הרבה אנשים, אלא בגלל ששם בעיקר קרה חילול השבת. באותה תקופה, אנשים מהכפרים היו מביאים סחורות ותבואה ומכניסים אותם לתוך ירושלים ביום שבת. בתוך העיר עצמה לא תמיד עברו על האיסור של העברת חפצים כי הדלתות היו ננעלות בלילה, אבל דרך השערים עצמם הכניסו את כל המשאות מבחוץ. לכן, שם בדיוק הנביא היה צריך לעמוד ולבקש מהם לעצור ולשמור את השבת.