ירמיהו, פרק י״ח, פסוק כ׳

קרה לכם פעם שהשתדלתם מאוד לעזור למישהו, אבל במקום להגיד לכם תודה, הוא התנהג אליכם בצורה לא נעימה? זה בדיוק מה שמרגיש ירמיהו הנביא. הוא אוהב את העם שלו מאוד, וכל הזמן מתפלל אל ה' שיסלח להם וישמור עליהם. אבל העם לא יודע על התפילות האלו. הם שומעים רק את הנבואות הקשות שירמיהו חייב להגיד להם, ולכן הם שונאים אותו ואפילו מתכננים לפגוע בו בסתר. מתוך כאב עמוק, ירמיהו שואל: הַיְשֻׁלַּם תַּחַת־טוֹבָה רָעָה? האם זה הוגן שמחזירים במעשים רעים תמורת הטובה שאדם עושה? ירמיהו מתאר את התוכניות הרעות של העם ואומר כִּי־כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי. המילה כָרוּ פירושה חפרו, והמילה שׁוּחָה היא בור עמוק. ממש כמו אדם שחופר בור כדי להפיל לתוכו מישהו אחר, כך העם מתכנן להפיל את ירמיהו. לכן, ירמיהו פונה אל ה' ומבקש: זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת־חֲמָתְךָ מֵהֶם. הוא מבקש שה' יזכור איך הוא עמד והתפלל עליהם כדי לבקש רחמים ולהרגיע את הכעס של ה'. ירמיהו היה כל כך מסור לעם שלו, שהוא המשיך להתפלל עליהם ולבקש עבורם דברים טובים, ממש עד הרגע שבו ה' גילה לו שהם מתכננים לעשות לו רע.