יצא לכם פעם לפסל צורה בחימר או בבצק, וכשהיא לא יצאה בדיוק כמו שרציתם, פשוט מעכתם הכול והכנתם מאותו החומר משהו חדש? בדיוק על זה ה׳ מדבר איתנו. הוא שואל את עם ישראל הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, כלומר, האם אני לא יכול להתנהג אליכם כמו שאומן מתנהג לחומר שלו? קדר, שהוא אומן שמכין כלים מחימר, יכול לקחת כלי שנהרס ולעצב מאותו החומר בדיוק כלי חדש לגמרי תחתיו. ה׳ ממשיך ומסביר הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי. המשמעות היא שכמו שהחימר נמצא לגמרי בידיים של האומן והוא יכול לעצב אותו בדיוק איך שהוא רוצה, כך גם עם ישראל נמצאים בידיים של ה׳. הגורל שלנו נתון להחלטתו, והוא זה שמעצב אותנו לחלוטין לפי הרצון שלו.
ירמיהו, פרק י״ח, פסוק ו׳
הֲכַיּוֹצֵ֨ר הַזֶּ֜ה לֹא־אוּכַ֨ל לַעֲשׂ֥וֹת לָכֶ֛ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הִנֵּ֤ה כַחֹ֙מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֔ר כֵּן־אַתֶּ֥ם בְּיָדִ֖י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.