תארו לעצמכם שאתם מנסים לעשות משהו טוב, ופתאום קבוצה של אנשים מתכננת מזימה כדי לפגוע בכם בכוונה. מה הייתם מרגישים? ירמיהו הנביא נמצא בדיוק במצב המפחיד הזה. אנשים רעים מתכננים נגדו מזימה, והוא מבין שהמחשבות שלהם הן עָלַי לַמָּוֶת, כלומר הם לא רק מנסים להפריע לו, אלא ממש מתכננים לפגוע בחייו.
מתוך המצוקה הגדולה שלו, ירמיהו פונה אל ה' בתפילה חזקה. הוא מבקש מה' לעצור אותם מיד ולא לוותר להם על הרוע שלהם. הוא אומר אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי. המילה תֶּמְחִי פירושה למחוק, וירמיהו בעצם מבקש שהחטא של האויבים לא יימחק לעולם. הוא רוצה שהמעשים הרעים שלהם יישארו כזיכרון תמידי לפני ה', כדי שהם יקבלו את העונש הראוי להם על כך שניסו להרע לו.
בנוסף, הוא מבקש וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ. ירמיהו מבקש שה' יתערב ויכשיל אותם בדרך, כדי שהם ייעצרו ולא יצליחו להוציא לפועל את התוכניות הרעות שלהם.
בסוף התפילה, הנביא מוסיף ומבקש בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם. הוא מבקש שה' יפעל נגדם בזמן של כעס, כדי שהעונש יהיה חמור ומשמעותי. במקום שה' ירחם עליהם וייתן להם אזהרות קלות, ירמיהו מבקש שה' יפגע בָהֶם בעצמם באופן ישיר ומיד, כדי להציל אותו מידיהם.