לאחר שסיים לְהִנָּבֵא את נבואת החורבן באמצעות שבירת הבקבוק, וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אל מרכז החיים הציבוריים. מכיוון שאל התופת התלוו אליו רק מעט אנשים, הוא חשש שהכהנים והזקנים יעלימו את דבריו, ולכן וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית ה' וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם כדי לוודא שהמסר יופץ ברבים. הכתוב מדגיש כי התופת היה המקום אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' שָׁם בציווי מפורש, ועל כן זכה שם להגנה מפני מתנגדיו. לעומת זאת, ההליכה לחצר המקדש נעשתה מיוזמתו האישית, צעד שהסיר מעליו את הגנת השליחות ואפשר לפשחור הכהן להכות אותו מיד לאחר מכן.
ירמיהו, פרק י״ט, פסוק י״ד
וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָח֧וֹ יְהֹוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.