ירמיהו, פרק י״ט, פסוק י״ד

Jeremiah 19:14Sefaria

וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָח֧וֹ יְהֹוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃ {ס}

קרה לכם פעם שהייתם חייבים למסור הודעה ממש חשובה לכולם, אבל פחדתם שמישהו ינסה להסתיר אותה? זה בדיוק מה שהרגיש ירמיהו הנביא. הוא הרגע סיים שליחות מיוחדת במקום שנקרא התופת. שם הוא דיבר רק מול קבוצה קטנה של מנהיגים וכוהנים. ירמיהו חשש שאותם מנהיגים ישמרו את הדברים בסוד ולא יספרו אותם. לכן, הוא החליט ללכת מיד לחצר בית המקדש, המקום שבו כל האנשים נמצאים, כדי לחזור על הדברים בפני כולם.


כשהוא הגיע לשם, הוא התחיל לְהִנָּבֵא, כלומר למסור שוב בדיוק את אותה נבואה שהוא אמר קודם לכן. אבל יש כאן פרט מאוד מעניין. התנ"ך מדגיש שהתופת היה המקום אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' שָׁם לְהִנָּבֵא. כלומר, ה' ציווה עליו במפורש ללכת לדבר רק שם. ההליכה לחצר בית המקדש הייתה יוזמה אישית של ירמיהו, מתוך דאגה אמיתית לעם.


להחלטה הזו היה מחיר. כל עוד ירמיהו פעל בדיוק במקום שה' שלח אותו אליו, הוא קיבל שמירה מיוחדת מהשמיים ואף אחד לא יכול היה לעשות לו רע. אבל ברגע שהוא בחר ללכת לבית המקדש על דעת עצמו, ההגנה המיוחדת של השליחות הוסרה, וזה מה שאפשר לאחד הכוהנים שכעס עליו לפגוע בו מיד לאחר מכן.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.