נביא ה' מצטווה לשאת נבואת חורבן קשה בפני מנהיגי העם ותושבי ירושלים. מיקום מסירת הנבואה אינו מקרי, אלא נועד להעביר מסר ברור לפיו המקום שבו נעשו מעשי הרשע יהפוך למקום שבו יוכרז משפטם ועונשם [אברבנאל]. הפורענות שתבוא על העיר מתוארת כרעה כה חמורה ומזעזעת, עד כי היא תשפיע באופן ניכר על כל מי שרק ישמע עליה.
הפרשנים מציגים שני כיוונים מרכזיים להבנת משמעות המילה תִּצַּלְנָה בתיאור תגובת השומעים:
גישה אחת מסבירה את המושג כרעש וצלצול. השורש קשור לכלי הנגינה מצילתיים, והכוונה היא ששמועת הפורענות תהיה כה עוצמתית, בדומה לקול רעש חזק ופתאומי שיכה באוזני השומעים ויגרום להן לצלצל [רש"י, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
לעומת זאת, גישה שנייה מפרשת את המילה מלשון תנועה של רעד וזעזוע. לפי פירוש זה, הבשורה הקשה תעורר חרדה כה עמוקה, עד שכל מי שישמע אותה יחווה רעדה פיזית של ממש באוזניו מרוב אימה [רד"ק, מצודת ציון, מצודת דוד].