נבואת זעם זו מנבאת שינוי דרמטי בזהותו ובשמו של מקום מוכר, שינוי המשקף את החורבן והעונש הכבד שעתיד לבוא. לעתיד לבוא, וְלֹא יִקָּרֵא המקום בשמותיו הקודמים, אלא יקבל שם חדש בהתאם למאורעות שיתרחשו בו [מצודת דוד].
המקום שנקרא עד כה הַתֹּפֶת שימש כבית במות לעבודה זרה. הפרשנים מציעים שני טעמים לשם זה: יש המסבירים שהשם נגזר מהמילה "תופים", שכן היו מקישים שם בתופים כדי להחריש את קול זעקותיו של הבן הנשרף, וכך למנוע מרחמי האב להתעורר [מצודת דוד]. גישה נוספת קושרת את השם למוקדי האש והצעקות שהיו במקום [ביאור שטיינזלץ]. בדומה לכך, העמק שבו עמד בית הבמות נקרא וְגֵיא בֶן הִנֹּם על שם נהימתו וזעקתו של הבן שהועלה באש [מצודת דוד].
שמות אלו, המייצגים את חטאי העבודה הזרה והאכזריות, יוחלפו בשם גֵּיא הַהֲרֵגָה. שם זה מעיד על העונש הצפוי לעם, שכן בעמק זה עתידים ליפול הרוגים רבים [מצודת דוד].