פעולה סמלית ודרמטית נדרשת מהנביא כדי להמחיש את חומרת החורבן המתקרב, פעולה המעבירה מסר חריף שאינו משתמע לשני פנים. הנביא מצטווה לשבור כלי לעיני מנהיגי העם.
הפרשנים עומדים על משמעות הציווי וְשָׁבַרְתָּ. מבחינה מעשית, כאשר רוצים לרוקן לחלוטין את תכולתו של בקבוק, הדרך לעשות זאת היא על ידי שבירתו [מלבי"ם]. בנוסף, ישנה משמעות סמלית כפולה למעשה זה ולכלי עצמו. ראשית, העובדה שמדובר בכלי חרס, ולא בכלי עשוי מתכת או עץ, נועדה להראות שבירה מוחלטת ומהירה שלא ניתן לרפא ולתקן. שנית, עצם המילה הַבַּקְבֻּק רומזת על שבר כפול ("בק-בוק") – שבר אחד כנגד העם, ושבר שני כנגד העיר ירושלים [אברבנאל].
פעולת השבירה מתבצעת לעיני האנשים ההולכים אוֹתָךְ, מילה שמשמעותה פשוט "עמך" [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. אנשים אלו הם זקני הכהנים וזקני העם שהתלוו לנביא. המעשה כולו מתרחש בגיא התופת, מיקום שנבחר בקפידה כדי להמחיש את תוצאות החורבן: מספר ההרוגים יהיה כה רב עד שייקברו בתופת מחוסר מקום אחר, ואף בתי ירושלים עצמם יהפכו למקום קבורה המוני [אברבנאל].