ירמיהו, פרק י״ט, פסוק י׳

יצא לכם פעם לנסות להסביר משהו ממש חשוב, והרגשתם שרק מילים לא יספיקו כדי שיבינו אתכם? לפעמים צריך לעשות מעשה כדי שהמסר באמת יעבור. ה׳ מבקש מירמיהו הנביא לעשות פעולה מיוחדת מול המנהיגים של העם כדי להראות להם עד כמה המצב חמור. ה׳ אומר לו וְשָׁבַרְתָּ כלי מול כולם. למה דווקא לשבור? כי כשרוצים לרוקן כלי לגמרי, שבירה עושה את זה בצורה המוחלטת ביותר. הכלי הזה הוא הַבַּקְבֻּק, והוא עשוי דווקא מחרס ולא מעץ או ממתכת. הסיבה לכך היא שכלי חרס שנשבר, אי אפשר בשום אופן לחבר ולתקן אותו מחדש. אפילו הצליל של המילה מזכיר שבירה כפולה, בק בוק, כדי לרמוז על שבר שייקרה גם לעם וגם לעיר ירושלים. ירמיהו מתבקש לעשות את כל זה לעיני האנשים שהולכים אוֹתָךְ, מילה שפירושה פשוט איתך, כלומר הזקנים והמנהיגים שמלווים אותו. המעשה הזה קורה במקום שנקרא גיא התופת, כדי להמחיש לעם שהחורבן שמתקרב יהיה קשה מאוד ויביא לתוצאות עצובות.