גזר דין סופי ומוחלט של חורבן מוכרז על ירושלים וסביבותיה בעקבות סרבנותו העיקשת של העם. הפנייה נפתחת בתארים ה' צבאות אלהי ישראל, המדגישים כי אדון הצבאות יקים צבא ארצי שיילחם בעם, אך הוא נותר אלוהיהם מתוך ציפייה שחלקם ישובו בתשובה. ה' מצהיר הנני מבי, במילה הכתובה בכתיב חסר ומשתלבת עם מעשה סמלי, כדי להורות שבניגוד לעבר החלטה זו נחתמה ואינה ניתנת לביטול. הפורענות תבוא אל העיר הזאת ועל כל עריה, כלומר על ירושלים וגם על ערי יהודה הנסמכות עליה כעיר אם. העונש המוחלט מגיע כי הקשו את ערפם, ציור מליצי המתאר כיצד העם הקשיח את אחורי ראשו והפך עצמו לבלתי מסוגל להפנות את פניו חזרה אל ה', לבלתי שמוע לדבריו.
ירמיהו, פרק י״ט, פסוק ט״ו
כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מֵבִ֜י אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־כׇּל־עָרֶ֔יהָ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלֶ֑יהָ כִּ֤י הִקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֥וֹעַ אֶת־דְּבָרָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.