ה' מצווה על הנביא הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ, כלומר לרכוש צלוחית בעלת פתח צר העשויה מאדמה אפויה. בניגוד לחומר רטוב שניתן לעצבו מחדש, כלי חרס אפוי שנשבר אינו ניתן לתיקון, והוא מסמל את העם ששקע בחטא ללא דרך חזרה ואת ירושלים שעתידה להתרוקן מיושביה. אל מעשה סמלי זה נדרש הנביא לקחת עמו וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים כדי שיהיו עדים לאזהרת החורבן. נוכחותה של ההנהגה נועדה לזעזע אותם לקראת היום שבו ייחרב המקדש והעיר תיוותר שוממה ממנהיגיה.
ירמיהו, פרק י״ט, פסוק א׳
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הָלֹ֛ךְ וְקָנִ֥יתָ בַקְבֻּ֖ק יוֹצֵ֣ר חָ֑רֶשׂ וּמִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וּמִזִּקְנֵ֖י הַכֹּהֲנִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.