מול איום המצור הבבלי, נציגי העם פונים אל הנביא בבקשה דְּרָשׁ־נָא בעדנו אֶת ה', כלומר שיתפלל עבורם ויעורר רחמי שמיים. תחושת הדחיפות נובעת מכך שנבוכדראצר נִלְחָם בהם בפעולה מתמשכת המתרחשת ברגעים אלו ממש. תקוותם היא שה' יפעל עמם נסים כְּכָל־נִפְלְאֹתָיו וישחזר את הפלא מימי ישעיהו, אז נסוג מלך אשור מירושלים מבלי לכבשה. הבקשה שה' יעשה אוֹתָנוּ – ולא "לנו" – רומזת לתקווה שיתקן אותם רוחנית ויחזירם בתשובה, ומתוך כך האויב וְיַעֲלֶה ויסתלק מעליהם כענן המתרומם כלפי מעלה.
ירמיהו, פרק כ״א, פסוק ב׳
דְּרׇשׁ־נָ֤א בַעֲדֵ֙נוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּ֛י נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהֹוָ֤ה אוֹתָ֙נוּ֙ כְּכׇל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.