ירמיהו, פרק ל״ה, פסוק י״ד

Jeremiah 35:14Sefaria

הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָ֠ב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֽוֹת־יַ֗יִן וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃

יצא לכם פעם לחשוב איך זה מרגיש לשמור על הבטחה במשך מאות שנים, רק בגלל שסבא רבא שלכם ביקש? הסיפור של בני רכב מראה לנו בדיוק את זה. המילה הוּקַם מלמדת אותנו שהבקשה של אבא שלהם, יהונדב, באמת התקיימה ובוצעה בפועל. במשך דורות רבים הם וְלֹא שָׁתוּ יין עד לאותו היום, למרות שהם לא היו חייבים לעשות זאת עבור הדורות הבאים. הם קיבלו את זה על עצמם מרצון, והימנעות מיין היא הדבר שהאנשים מסביב יכלו לראות באותו רגע. הסיבה שהם לא שתו יין לא הייתה כי הם חשבו שזה בריא או כדאי להם, אלא אך ורק כִּי שָׁמְעוּ בקול אבא שלהם. הם צייתו לאדם רגיל לחלוטין ומעולם לא עברו על בקשתו. לעומת זאת, ה׳ מראה לנו התנהגות הפוכה לגמרי של עם ישראל. כשה׳ אומר וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי, הוא מדגיש הבדל עצום: בניגוד ליהונדב שהיה רק בשר ודם, כאן מדובר בדיבור של ה׳, מלך העולם, שמדריך את העם שלו ממש כמו אבא שדואג לילדיו. ה׳ אפילו פנה אליהם הַשְׁכֵּם, כלומר בזריזות, בהשכמה ופעם אחר פעם דרך הנביאים. אבל למרות שה׳ פנה אליהם שוב ושוב, בני ישראל לא הקשיבו לו. זה פשוט מעורר פלא לראות איך משפחה אחת מצייתת כל כך יפה לאבא שלה, בזמן שעם ישראל מסרב להקשיב לבורא עולם.


פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.