ירמיהו, פרק מ׳, פסוק ט״ז

Jeremiah 40:16Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן־אֲחִיקָם֙ אֶל־יוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ אַֽל־[תַּעֲשֵׂ֖ה] (תעש) אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּי־שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל־יִשְׁמָעֵֽאל׃ {פ}

גדליהו, שאולי היה תמים מדי לתפקידו כמנהיג, דוחה לחלוטין את אזהרותיו של יוחנן ומורה לו שלא להתערב. הוא סבור כי יוחנן מעליל עלילת שווא על ישמעאל, שכן למרות המחלוקות הפוליטיות ביניהם, גדליהו רואה בו קצין הגון [ביאור שטיינזלץ].

כאשר גדליהו טוען כי יוחנן דובר שקר אֶל יִשְׁמָעֵאל, כוונתו היא שהוא מדבר שקר על ישמעאל [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בציווי אַל תַּעֲשֶׂה, המילה נכתבת בכתיב חסר ללא האות ה"א (תעש) אך נקראת עמה, והפרשנים מסכימים כי אין בכך כל הבדל ומשמעות המילים זהה לחלוטין [מנחת שי, רד"ק].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פרק מ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.