ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק י״ד

העם מכריז לֵאמֹר כי ברצונו לברוח אל אֶרֶץ מִצְרַיִם מתוך פחד ממלחמת הכשדים, כדי למצוא מקלט אֲשֶׁר לֹא־נִרְאֶה מִלְחָמָה. הם מקווים להגיע למקום שליו שבו וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע, כלומר ללא תקיעות של צופים המזהירים מפני סכנה או מתריעים על קרבות. בנוסף לביטחון זה, הם מצפים ליציבות כך שוְלַלֶּחֶם לֹא־נִרְעָב, בניגוד לרעב התמידי בארץ יהודה. שאיפתם הסופית היא להשתקע במצרים לבטח, מתוך אמונה כי וְשָׁם נֵשֵׁב ולא ייאלצו לגלות משם לעולם.