ירמיהו מעמת את העם עם סירובם העיקש לציית לדבר ה', אף שטרם סיים את נבואתו. הוא מכריז וָאַגִּד לָכֶם הַיּוֹם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם מכיוון שהוא מבחין בהבעות פניהם ומבין שהחלטתם לרדת למצרים התקבלה מראש, ללא קשר לדבריו. המילה וּלְכֹל מלמדת כי הסירוב לשמוע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אינו אירוע נקודתי, אלא דפוס התנהגות חוזר לאורך כל שליחותו של הנביא. התעקשות זו שלא לקבל את דברי הנביא ולפעול על פיהם היא מעשה איוולת שלא יצמח להם ממנו שום רווח.
ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק כ״א
וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.