ירמיהו מוסר לשארית העם את תשובת ה', ומדגיש כי הוא מדבר בשם האל אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו כדי לרמז שהמענה מנוגד לציפיותיהם. בעוד שהעם קיווה לקבל אישור לרדת למצרים, ה' מתנגד לכך בתוקף ודורש מהם להישאר בארץ ישראל. אף על פי כן, עצם הבקשה לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו עוררה את רחמי ה'. בזכות פנייה זו הוא מבטיח כי אם יבחרו להישאר במולדתם, הוא ינחם על הפורענות, ישקם את עמם ויעניק להם עתיד ותקווה.
ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק ט׳
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.