ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק ג׳

מתוך תחושות של מצוקה ומבוכה, פונים העם אל הנביא כדי שיעלה את בקשתם לפני ה' בתפילה, וזה יורה להם כיצד לפעול [ביאור שטיינזלץ]. באשר למהות ההדרכה המבוקשת, נחלקו הפרשנים. גישה אחת מפרשת כי הבקשה להורות אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ בָּהּ היא בקשה להכרעה עקרונית: האם לרדת למצרים או להישאר בארץ, כאשר המילים וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה מהוות כפל לשון החוזר על אותה משמעות [מצודת דוד]. לעומת זאת, יש הסבורים כי העם כבר גמר אומר בדעתו לרדת למצרים, ולכן שאלתם אינה האם ללכת, אלא כיצד. לפי קו מחשבה זה, הם מבקשים לדעת באיזה נתיב פיזי עליהם לבחור כדי להינצל בדרך מחרב מלך בבל, וכן מבקשים הדרכה לגבי הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לאחר שיגיעו למצרים [מלבי"ם].