ירמיהו, פרק מ״ב, פסוק ז׳

לאחר שהעם ביקש מירמיהו להתפלל בעדו, המענה האלוהי אינו מגיע מיד, אלא רק מִקֵּץ, כלומר בסופם של עֲשֶׂרֶת יָמִים מאז פנייתם אל הנביא. עם זאת, ייתכן כי ציון זמן זה אינו מתאר בהכרח עיכוב של עשרה ימים מלאים מאז הבקשה, אלא מתייחס לתקופה המסוימת של עשרת ימי תשובה. באותם ימים פנה העם אל ירמיהו מתוך חרדה כבדה מפני נקמת הכשדים בעקבות רצח גדליה. לפיכך, וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ בדיוק בסיומם של ימים אלו, ביום הכיפורים עצמו שבו נתרצה ה' לתפילתם.