ברגע שפלו של איוב, אשתו תמהה על כך שהוא עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ, כלומר עדיין אוחז בחוזקה בצדקתו למרות ייסוריו. מתוך תפיסה שסבלו גרוע מן המוות, היא מציעה לו מפלט דרך הציווי בָּרֵךְ אֱלֹהִים, ביטוי המשמש כלשון סגי נהור לקללת ה' שתביא עליו עונש מוות מיידי. מנגד, ייתכן שדבריה נאמרו כפשוטם מתוך לעג רטורי, מתוך הנחה שאם יברך שוב את ה' כפי שעשה בתחילת אסונותיו, הוא יספוג מכה סופית כי לא נותר עוד במה לפגוע. כך או כך, הפקודה הישירה וָמֻת מציגה אותה כדמות המקבילה לחוה, המייצגת את היצר הרע המנסה להכשיל את האדם ולהביא עליו את סכנת הכיליון.
איוב, פרק ב׳, פסוק ט׳
וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.