שעת משבר מעמידה במבחן את הקשר שבין האדם הרשע לבוראו, ומעוררת את השאלה האם הצעקתו יִשְׁמַע אֵל ויאזין לתפילתו כִּי תָבוֹא עָלָיו צָרָה. התשובה לשאלה רטורית זו היא שלילית, שכן עוונותיו הרבים של הרשע ואופיו הצבוע חוסמים את קבלת תפילתו ומרחיקים אותו מה'. יתרה מכך, אין זה סביר שה' יחולל נס וישנה את חוקי הטבע רק כדי לחלץ רשע ממצוקתו, בשעה שלעיתים אינו עושה זאת אף עבור צדיקים. דברים אלו משקפים את עמדת רעי איוב, הסבורים כי חטאיו של הרשע חורצים את דינו, וגם תפילה מתמדת לא תועיל לו ולא תמלט את נפשו.
איוב, פרק כ״ז, פסוק ט׳
הֲֽ֭צַעֲקָתוֹ יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל כִּֽי־תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.