דרך הרשע והצביעות מתגלה כחסרת תוחלת מול סופו הבלתי נמנע של האדם. לאור זאת עולה השאלה מַה־תִּקְוַת ותוחלת יש לאדם חָנֵף, בין אם הוא רשע הנכנע ליצרו ובין אם צבוע המטעה את סביבתו. אדם כזה אינו מרוויח באמת גם כִּי יִבְצָע, כלומר כאשר הוא גוזל את זולתו או מפיק רווח אישי משקריו. בסופו של דבר אין לו למה לצפות כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ, שכן ה' ישלוף וישליך את נשמתו מגופו, ימנע ממנה לעמוד בשלווה, או ישלה את הרשע בדיוק כפי שהוא עצמו הטעה אחרים.
איוב, פרק כ״ז, פסוק ח׳
כִּ֤י מַה־תִּקְוַ֣ת חָ֭נֵף כִּ֣י יִבְצָ֑ע כִּ֤י יֵ֖שֶׁל אֱל֣וֹהַּ נַפְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.