מפלתו של הרשע מתרחשת בעודו בחיים באופן פתאומי ומוחלט, כאשר אסונות רודפים אותו ומותירים אותו חסר אונים. חרדות עזות או שדים מזיקים, המכונים בַּלָּהוֹת, תַּשִּׂיגֵהוּ ברצף תכוף ובהפתעה כַמַּיִם השוטפים בנהר שעולה על גדותיו, במיוחד ברגע שיגלה כי עושרו נגזל בידי האנשים שעשק. החרדה מגיעה לשיאה כאשר לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה, כלומר סערה פתאומית חוטפת אותו באישון לילה ומשליכה אותו לחרפה. לחלופין, התיאור מבטא מנוסה מתוך בהלה, שבה הרשע אינו מסוגל להמתין לאור היום ונס על נפשו בחשכה כאילו סערה עקרה אותו מביתו.
איוב, פרק כ״ז, פסוק כ׳
תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֭מַּיִם בַּלָּה֑וֹת לַ֝֗יְלָה גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.