איוב מוכיח את רעיו על הפער העצום שבין המציאות שהם רואים במו עיניהם לבין טענותיהם הריקות. הוא שואל אותם מדוע הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ, כלומר משמיעים דברי ריק וחינם ומאשימים אותו בחטאים נסתרים, שהרי חֲזִיתֶם וראיתם היטב את צדקתו בעבר ואת גודל ייסוריו. תוכחתו מתרחבת גם לוויכוח על גורל הרשעים, שכן הרעים ראו במו עיניהם שרשעים נענשים ולכן מופרך לחשוב שאיוב יבחר בדרכם, אך מנגד ראו גם רשעים רבים שזוכים להצלחה. לאור זאת, התעקשותם לטעון שהרשע תמיד בא על עונשו מאת ה' היא דברי הבל, ואיוב תמה מדוע הם משתמשים בחנופה וברמייה רק כדי להצדיק בכוח את דרכי ה'.
איוב, פרק כ״ז, פסוק י״ב
הֵן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם וְלָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.