איוב נשבע בחיי ה', חַי־אֵל, מתוך אהבה אליו, כי אמת הדבר שה' מנע ממנו צדק והרע לו ללא עוול בכפיו כאשר הֵסִיר מִשְׁפָּטִי. מנגד, יש הקוראים זאת כהצהרת ביטחון בה' שישיב לו את גמולו, או כתיאור של חסד שבו ה' עיכב את משפטו על חטאיו והביאם עליו כעת בבת אחת. בהמשך השבועה הוא קובע כי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי, כלומר ה' גרם לנפשו מרירות וצער עמוק. חילופי השמות בפסוק משקפים את אופני הנהגת הבורא: מצד אחד כוחו המוחלט הפועל מעבר למשפט הרגיל, ומצד שני ההשגחה הפעילה שדרכה באו ייסוריו.
איוב, פרק כ״ז, פסוק ב׳
חַי־אֵ֭ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הֵמַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.