איוב, פרק כ״ט, פסוק י״ז

מאבקו התקיף של איוב בעושי העוול העושקים את החלשים מומחש באמצעות דימוי של מאבק בחיית טרף. וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת עַוָּל פירושו התשת כוחם של הרשעים על ידי שבירת שיניהם הטוחנות הגדולות, ואילו וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף מתאר את חילוץ הגזלה מבין שיניו הקדמיות של העושק כדי להשיבה לבעליה. יחס כפול זה משקף התמודדות עם שלבי הגזלה, כאשר איוב מחלץ את השלל שעדיין תפוס בשיניים, ומשבר את שיני הגזלן כעונש על רכוש שכבר נבלע. מנגד, ייתכן שההבחנה נובעת ממעמד הגזלנים, כאשר איוב משבר כעונש את שיניו של עשיר רשע, אך נוהג ברחמים כלפי שותפו העני ומסתפק בהוצאת השלל מפיו.