מעמדו של איוב כמנהיג ויועץ ניכר בכך שאחרי דברי לא ישנו, כלומר לאחר שסיים את דבריו איש לא חיפש דעה שנייה ולא העז לסתור את כוונתו. יש המסבירים כי מסיבה זו נהג איוב להקשיב קודם לכולם ולדבר רק לבסוף כחותם האספה. כאשר השמיע את קולו, ועלימו תטף מלתי, מילותיו זרמו כטיפות מטר המרוות אדמה צמאה של אנשים שייחלו לעצתו. דבריו התקבלו בחרדת קודש כאילו היו נבואה, ומתוך חיבתם העזה אליהם המשיכו השומעים לצטט אותם זה לזה גם לאחר שסיים.
איוב, פרק כ״ט, פסוק כ״ב
אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ וְ֝עָלֵ֗ימוֹ תִּטֹּ֥ף מִלָּתִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.