לאחר שרעיו חדלו להשיב לטענותיו, ממשיך איוב את דבריו ופותח בנאום חדש. המילה וַיֹּסֶף מלמדת כי כאשר איוב ראה שאין עוד מי שעונה לו, הוא הוסיף להרים את קולו [מצודת דוד]. הביטוי שְׂאֵת מְשָׁלוֹ מתייחס לדברי המשל שבהם הוא בוחר להשתמש כעת. נאום זה, המפורט בפסוקים הבאים, מובן כפשוטו ומתאר את כמיהתו העזה של איוב לשוב לימי העבר, אל מצבו הטוב כפי שהיה בתחילה [תקות אנוש].
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.