נוכחותו של איוב עוררה יראת כבוד עמוקה ששיתקה אפילו את בעלי הסמכות והשררה. כאשר הופיע, שָׂרִים שדרכם הטבעית לצוות ולתת פקודות עָצְרוּ בְמִלִּים, כלומר מנעו את עצמם מדיבור וקטעו את שיחתם באופן פתאומי. שתיקתם נבעה מההכרה שאיוב תפס את מקומם כסמכות העליונה, ומתוך המתנה דרוכה לכך שהוא יהיה זה שיפתח ראשון בדברים. כביטוי לביטולם המוחלט בפניו, וְכַף יָשִׂימוּ לְפִיהֶם, כלומר הניחו את כף ידם על פיהם כאות פיזי שנועד להבטיח כי לא יוסיפו לדבר עוד בנוכחותו.
איוב, פרק כ״ט, פסוק ט׳
שָׂ֭רִים עָצְר֣וּ בְמִלִּ֑ים וְ֝כַ֗ף יָשִׂ֥ימוּ לְפִיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.