איוב, פרק כ״ט, פסוק ו׳

בימי גדולתו נהנה איוב מעושר יוצא דופן ומשלוות נפש, עד שהיה נדמה כי בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה, כלומר רגליו או שבילי הליכתו נרחצו בחמאה שנשפכה על הארץ כדבר חסר ערך מרוב שפע. תיאור ההצלחה ממשיך במילים וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי־שָׁמֶן, המבטאות נחת רוח ומילוי כל משאלות הלב. הסלע המוצק, בין אם הוא מסמל את מבצרו הבטוח של איוב ובין אם הוא מייצג דבר קשה שאינו אמור להניב רווח בדרך הטבע, הפך עבורו למקור נובע של נחלי שמן. לצד ההבנה כי מדובר במשל להצלחה פלאית, יש הרואים בכך תיאור מוחשי של חיי מותרות, שבהם נעריו יצקו שמן על רגליו להשלמת הרחיצה, מיד לאחר שרחצו אותן בחמאה.