איוב, פרק כ״ט, פסוק י״ח

בתקופת שגשוגו האמין איוב כי בזכות צדקתו יזכה לסיים את חייו בשלווה בביתו כשמשפחתו ונכסיו שלמים, ולכן אמר וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע. תקוותו הייתה למיתה טבעית שבה הנפש נפרדת בנחת מהגוף, המשמש לה כקן. הוא ציפה לאריכות ימים מופלגת, ולכן הוסיף וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים, כדימוי למספרם העצום של גרגרי חול הים. במקביל, המילה חול מדמה את איוב לעוף פלאי בשם זה אשר מתחדש בקינו וחוזר לנעוריו, דימוי המבטא את אמונתו שחייו והצלחתו ימשיכו להתחדש תמיד ללא שקיעה.