איוב, פרק כ״ט, פסוק י״ט

בעבר חווה איוב תחושת ביטחון ושלווה, והוא מדמה את יציבותו לעץ רענן ששׇׁרְשִׁ֣י פָת֣וּחַ אֱלֵי־מָ֑יִם, כלומר שורשיו חשופים למקורות מים ויונקים מהם חיות מתמדת. במקביל, וְ֝טַ֗ל יָלִ֥ין בִּקְצִירִֽי, כלומר הטל שוכן ברציפות על ענפיו הרכים של האילן ומעניק להם לחות. דימוי זה משקף את אמונתו של איוב שהצלחתו לעולם לא תיפסק: השורשים מסמלים את בריאות גופו וחוסנו, והענפים מסמלים את שלמות משפחתו ורכושו. מעבר למשמעות הגשמית, הדימוי מבטא גם את טהרת נפשו של איוב, המשולה לשורש הפתוח לשפע הקדושה העליון. לפי רובד זה, הענף מסמל את הגוף החומרי והטל הוא טל של תחייה, כך שאיוב בטוח כי בעת תחיית המתים יחיה ה' את גופו מיד וללא צורך בזיכוך נוסף.