האדם הוא יצור קטן וחסר חשיבות, ולכן עולה התמיהה מָה אֱנוֹשׁ שבגללה כִּי תְגַדְּלֶנּוּ, כלומר מדוע ה' מעלה ומחשיב אותו למכובד. פניית הלב של ה' אל האדם נתפסת כנטל כאשר עולה השאלה מדוע וְכִי תָשִׁית, כלומר תשים ותפנה, אֵלָיו לִבֶּךָ רק כדי לנסות אותו בצרות ולהענישו על חטאים שכלל אינם מזיקים לה'. גישה נוספת מפרשת זאת כטענה על טבע האדם, לפיה אם ה' מעניק לאדם שפע אין זה ראוי שידקדק בחטאיו הנובעים מהעושר, שכן נתינת שפע ועונש בצידו משולה לנתינת חרב בידי האדם כדי שיפגע בעצמו. מנגד, יש הרואים בפסוק הדרכה חיובית לענווה, ולפיה דווקא אדם המקטין את עצמו זוכה שה' ירומם אותו, ישרה עליו את שכינתו וישמור עליו מגזירות רעות.
איוב, פרק ז׳, פסוק י״ז
מָֽה־אֱ֭נוֹשׁ כִּ֣י תְגַדְּלֶ֑נּוּ וְכִֽי־תָשִׁ֖ית אֵלָ֣יו לִבֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.