איוב זועק מתוך תשישות וייאוש על משך הזמן הרב, כַּמָּה, שבו ה' אינו מסיר את מבטו ולֹא־תִשְׁעֶה מן הכאב שהוא חווה. הוא מתחנן לרגע קט של מנוחה וקובל על כך שה' לֹא־תַרְפֵּנִי ואף אינו נותן לו את הרף העין הקצר הנדרש לאדם עַד־בִּלְעִי רֻקִּי. מתוך סבלו הרציף איוב תוהה מדוע ה' משגיח ובוחן אדם שפל בכל רגע נתון, שהרי השגחה כה הדוקה יכולה לנבוע רק מכוונה להיטיב עמו לבסוף או מנקמה אכזרית שאינה מוצדקת כלפי בשר ודם. מנגד, ייתכן שטענה זו אינה נובעת מאמונה בהשגחה כה מדוקדקת, אלא נאמרת מתוך כעס במטרה להשתיק את רעיו דרך תפיסת עולמם שלהם ולהמחיש עד כמה מצבו בלתי נתפס.
איוב, פרק ז׳, פסוק י״ט
כַּ֭מָּה לֹא־תִשְׁעֶ֣ה מִמֶּ֑נִּי לֹֽא־תַ֝רְפֵּ֗נִי עַד־בִּלְעִ֥י רֻקִּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.