איוב מביע תמיהה על ההשגחה המדוקדקת והבלתי פוסקת שה' מפעיל על האדם, ושואל האם ראוי לכבודו להשגיח ולבחון את מעשיו בכל עת. הוא שואל מדוע ה' מפנה את תשומת ליבו אל האדם, וַתִּפְקְדֶנּוּ, ופועל כלפיו בתמידות מדי יום לִבְקָרִים. תדירות ההשגחה אף מקצינה, שכן לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ, כלומר ה' מעמיד את האדם בניסיון בכל רגע ממש כדי לעמוד על תכונותיו ומצבו. מתוך הפער שבין הבוקר לרגע עולה טענתו הכואבת של איוב, שאין לו כל נחמה בהשגחה האלוהית המתרחשת רק פעם ביממה, כאשר במקביל ייסוריו הקשים פוקדים אותו ללא הרף.
איוב, פרק ז׳, פסוק י״ח
וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.