זעקתו של איוב מבטאת תחושת מחנק של אדם הכלוא בייסוריו, התוהה מדוע ה' מפעיל נגדו כוח ריסון עצום כאילו היה איתן טבע הרסני. הוא שואל הֲיָם אָנִי, האם אני דומה לים גועש שיש להגבילו בחול כדי שלא יטביע את העולם, אִם תַּנִּין, האם אני דג עצום או מפלצת קדומה שיש לכלוא במצולות. מתוך כך הוא זועק כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר, ותוהה מדוע נגזר עליו להיות כלוא בחיים של סבל מתמיד מבלי שה' יאפשר לנפשו לצאת ולמות. לחלופין, שמירה זו מתפרשת כהשתקה, ואיוב תמה האם תלונותיו ומילותיו כה מסוכנות עד שעליו להיות מרוסן במחסום פן יזרעו חורבן.
איוב, פרק ז׳, פסוק י״ב
הֲֽיָם־אָ֭נִי אִם־תַּנִּ֑ין כִּֽי־תָשִׂ֖ים עָלַ֣י מִשְׁמָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.