חייו של האדם עֲלֵי אָרֶץ הם פרק זמן מוגבל וקצוב מראש, והמילה צָבָא אינה מתארת מערכה צבאית אלא אוסף של רגעים המצטרפים למסגרת תובענית של שירות ועמל. תקופה זו שניתנה לֶאֱנוֹשׁ נועדה להשגת שלמות רוחנית בעבודת ה', וְכִימֵי שָׂכִיר הנשכר למלאכה מוגדרת, כך קצובים יָמָיו והוא אינו נשאר בעולם רגע אחד לאחר סיומה. מציאות קשה זו מצדיקה את זעקתו של איוב, החש כפועל הכורע תחת נטל הייסורים ומייחל לסיום עבודתו. אף שראוי היה שהאדם יעבוד את בוראו בחינם, ה' נוהג עמו בחסד ומשלם לו שכר בעולם הבא על פעולתו הממשית, ולכן איוב מצר על ימי חוליו שבהם נמנע ממנו לצבור זכויות.
איוב, פרק ז׳, פסוק א׳
הֲלֹֽא־צָבָ֣א לֶֽאֱנ֣וֹשׁ (על) [עֲלֵי־]אָ֑רֶץ וְכִימֵ֖י שָׂכִ֣יר יָמָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.