חיי האדם רצופים בעמל ובהשתוקקות להפוגה, ממש כְּעֶבֶד העובד בפרך אשר מתאווה ומקווה לבואם של צללי הערב כדי לנוח, ועל כן יִשְׁאַף־צֵל. במקביל, בדומה לוּכְשָׂכִיר המצפה לסיים את מלאכתו, האדם מייחל לקבל את שכר פעולתו ולכך יְקַוֶּה פׇעֳלוֹ. מתוך תלות זו בזמן ובמלאכה, עולה קושי רב כאשר ייסורים משביתים את האדם מעבודתו ומונעים ממנו להשלים את ייעודו. מנגד, יש הרואים בדימויים אלו ביטוי לעבודה רוחנית טהורה כלפי ה', שבה האדם שואף לחסות בצל קורתו בלבד. לפי גישה זו, הציפייה אינה לקבלת שכר גשמי, אלא לעצם קיום המצוות מתוך רצון טהור לעשייה רוחנית נוספת.
איוב, פרק ז׳, פסוק ב׳
כְּעֶ֥בֶד יִשְׁאַף־צֵ֑ל וּ֝כְשָׂכִ֗יר יְקַוֶּ֥ה פׇעֳלֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.