יונה לוקח אחריות מלאה על המשבר ומורה למלחים בקור רוח: שָׂאוּנִי, קחו אותי, וַהֲטִילֻנִי אֶל־הַיָּם, כלומר השליכו אותי אל המים. הוא מודה כי בְשֶׁלִּי, בגלל חטאו שהמרה את פי ה', בא עליהם הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה, ומבהיר שהסערה מכוונת אליו בלבד ואינה עונש עבורם. יונה מבטיח שברגע שיטבע וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם, הצעה קיצונית שאותה הוא מעלה לאחר ששמע שהמלחים ממילא מתכוונים לעשות זאת. למעשה, יונה עומד בסירובו ללכת לנינוה ומתאווה למות במכוון בים, ובלבד שימנע את חזרתה בתשובה של העיר.
יונה, פרק א׳, פסוק י״ב
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.