יהושע, פרק י׳, פסוק ב׳

תארו לעצמכם שאתם עומדים לפני משימה קשה, ופתאום אתם רואים שהאדם הכי חזק שאתם מכירים פשוט מוותר מראש. סביר להניח שזה יפחיד אתכם ויגרום לכם לחשוב שגם לכם אין סיכוי. זה בדיוק מה שקרה ליושבי הארץ כששמעו על הכניעה של העיר גבעון. ברגע שהם הבינו שעיר כל כך עוצמתית בחרה לא להילחם, הם וַיִּירְאוּ מְאֹד, כלומר נבהלו ופחדו מאוד. הפחד הגדול שלהם נבע מכך שגבעון לא הייתה סתם עיר רגילה, אלא עיר מיוחדת וחזקה מכל הבחינות. קודם כל, היא הייתה כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה, עיר חשובה מאוד עם הנהגה של עיר מלכותית שכולם הכירו וכיבדו. בנוסף לכך, היא הייתה עיר ענקית, אפילו גְדוֹלָה מִן הָעַי. ומעבר לגודל ולחשיבות שלה, וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים, התושבים שחיו בה היו לוחמים חזקים ואמיצים. המלכים האחרים חשבו לעצמם שאם עיר כזו גדולה, חשובה ומלאה בגיבורים מפחדת ומוותרת, כנראה שהמצב באמת מפחיד.