קרה לכם פעם שהייתם בצרה והייתם חייבים להזעיק חבר טוב שיבוא לעזור לכם מיד? זה בדיוק מה שקרה לאנשי העיר גבעון. חמישה מלכים ששלטו על ערים קרובות באזור הרי יהודה, ונקראים יֹשְׁבֵי הָהָר, החליטו לתקוף אותם. מתוך פחד גדול, הגבעונים שלחו קריאת הצלה דחופה ליהושע שהיה במחנה בגלגל. הם התחננו אליו ואמרו: אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ. המילה תֶּרֶף קשורה למילה רפיון, והם בעצם ביקשו מיהושע שלא ירפה את ידיו מהם, כלומר שלא יעזוב ויפקיר אותם לבד מול האויבים.
הגבעונים המשיכו וביקשו: וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ. למה הם השתמשו גם במילה "להושיע" וגם במילה "לעזור"? יש הבדל מעניין בין שתי המילים האלו. ישועה פירושה שהמושיע עושה את כל פעולת ההצלה לגמרי בעצמו. לעומת זאת, עזרה היא סיוע חלקי בלבד, כשמי שמקבל את העזרה עדיין פועל ומתאמץ בעצמו. הגבעונים ביקשו מיהושע שיושיע אותם לגמרי, או שלפחות יעזור להם מעט כדי שהם בעצמם יוכלו להילחם. הם הסבירו שהם חייבים עזרה דחופה כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ. למרות שהמלכים האלה כבר התאספו קודם למערכה הכללית, מבחינת הגבעונים רק עכשיו המלכים התאגדו והסכימו לתקוף דווקא אותם באופן ישיר, ולכן הם היו זקוקים ליהושע כמה שיותר מהר.