מסע הכיבוש של יהושע מתפרס על פני שטח גיאוגרפי נרחב, ומסמן את גבולות השליטה החדשים בדרום הארץ ובהר. המכה שהנחית יהושע על האויבים (וַיַּכֵּם) מתייחסת ספציפית לניצחונות במערכה הנוכחית [מלבי"ם].
התוואי הגיאוגרפי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה מהווה את הגבול הדרומי של ארץ ישראל, הנמתח ממזרח למערב ומסמן את גבול נחלתו של שבט יהודה [רש"י, מלבי"ם]. עם זאת, הכיבוש בחזית זו לא היה מוחלט. השטח שממערב לעזה ועד לחוף הים נותר בידי יושביו ולא נכבש בשלב זה [רש"י].
בהמשך המסע נכבשה אֶרֶץ גֹּשֶׁן. הפרשנים מדגישים כי אין מדובר בארץ גושן המוכרת ממצרים, אלא באזור הררי הנמצא בתוך נחלת שבט יהודה [רד"ק, מלבי"ם]. משטחי ההר של גושן המשיך הכיבוש צפונה וְעַד גִּבְעוֹן, אזור הנמצא כבר בתוך גבולות נחלת שבט בנימין [מלבי"ם].