לאחר תבוסת צבאותיהם, הכתוב חוזר לפרט את השתלשלות העניינים הנוגעת למנהיגי האויב עצמם. וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מתוך פחד על חייהם, משום שחייליהם ברחו והתפזרו [ביאור שטיינזלץ]. מנוסתם הובילה לכך שוַיֵּחָבְאוּ, כלומר נסתרו מן העין [מצודת ציון], במערה.
מהלך זה של המלכים לא היה מקרי אלא נבע מהשגחת ה'; במקום להימלט חזרה אל עריהם, הם בחרו להתחבא דווקא במערה במקדה, הממוקמת בסמוך למחנה ישראל, וכך דבר הימצאם שם נודע במהרה ליהושע [מלבי"ם].