מנוסתם של האמורים הופכת למפלה מוחצת כאשר התערבות אלוהית מכריעה את המערכה. לאחר שיהושע הדף את האויב דרך מעלה בית חורון, האמורים לא יכלו או לא רצו להשיב מלחמה, ולכן המשיכו לברוח הלאה אל אזור נמוך יותר לכיוון השפלה [ביאור שטיינזלץ].
כאשר הם במורד בית חורון, כלומר בעת שירדו במורד ההר [מצודת דוד], הונחתה עליהם המכה. הפרשנים מסכימים כי האבנים שהשליך ה' משמים על המחנה האמורי היו למעשה אבני ברד. פגיעתן של אבנים אלו לא הייתה נקודתית, אלא נמשכה לאורך כל נתיב הבריחה, ממורד בית חורון ועד עזקה.
הכתוב מדגיש כי רבים מתו באותה מכה, ומכוון למספר עצום של הרוגים [מצודת דוד]. למעשה, היקף האבדות מפגיעת אבני הברד היה גדול יותר ממספר האנשים שהרגו בני ישראל בחרב במהלך הקרב [ביאור שטיינזלץ].