מסע הכיבוש של יהושע מגיע לשיאו בניצחון מוחלט המקיף חבלי ארץ מגוונים, תוך קיום מדויק של הציווי האלוהי.
הביטוי כׇּל הָאָרֶץ מתייחס בהקשר זה לכל גבול הארץ הדרומי [מלבי"ם]. הכתוב מפרט את סוגי השטחים השונים שנכבשו, והפרשנים עומדים על משמעותם הגיאוגרפית. לגבי הַנֶּגֶב, יש המבארים כי הכוונה היא לאזור הדרום [רד"ק], אולם אחרים מדגישים את משמעותה המילולית של המילה כמקום יבש וצחיח [מצודת ציון, מלבי"ם]. אזור הַשְּׁפֵלָה מוגדר כעמק [מצודת ציון]. המונח הָאֲשֵׁדוֹת זוכה להסכמה רחבה בקרב הפרשנים, המסבירים כי מדובר במדרונות ההרים ובמקומות שבהם מי הגבעות והנחלים נשפכים ויורדים מטה [רש"י, רד"ק, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
התבוננות במבנה הפסוק חושפת ניגודיות גיאוגרפית בין חבלי הארץ השונים: בעוד שהָהָר ניצב בניגוד לאזור הַשְּׁפֵלָה והעמקים, הרי שאזור הַנֶּגֶב היבש והצחיח עומד בניגוד לאֲשֵׁדוֹת, המאופיינים בזרימת מים ונחלים [מלבי"ם]. בכל האזורים הללו, על אף השוני הניכר בתוואי השטח, הוכה האויב לחלוטין והושמדה כל נפש חיה מבלי להותיר שריד, בהתאם לציווי ה'.