תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך סערה גדולה, אבל הברד שנופל מהשמיים פוגע רק במי שמנסה להרע לכם, ובכם הוא לא נוגע בכלל. זה בדיוק מה שקרה במלחמה הזו. ה׳ התערב בעצמו בקרב ועזר לעם ישראל. הוא גרם למחנה של האויבים לבלבול עמוק ולפחד גדול, וזה מה שהמילה וַיְהֻמֵּם אומרת. בגלל הבלבול הזה, האויבים חוו תבוסה קשה ובני ישראל ניצחו אותם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן.
כשהאויבים הבינו שהם מפסידים, הם התחילו לברוח, ויהושע והצבא שלו רדפו אחריהם במעלה הר שנקרא דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן. המרדף הזה נמשך לאורך כל מסלול הבריחה עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. אבל הדבר הכי מדהים קרה מלמעלה. תוך כדי שעם ישראל רדף אחרי האויבים, ירדו מהשמיים אבני ברד מיוחדות. קרה שם נס על טבעי: האבנים פגעו אך ורק באויבים שברחו. חיילי ישראל רצו ודרכו ממש באותם מקומות שבהם עמדו האויבים רגע לפני כן, אבל האבנים לא פגעו בהם כלל. הן פשוט המשיכו לעוף מלמעלה ולרדוף רק אחרי האויבים.